רבי @י.-פל. נ"י
האם מעתה אין אפשרות של תיקון בגוף הספר?
כלומר - ספר הדורש עריכה יסודית ולא רק תיקון מקומי -
לכאורה אין דרך להגיע אל הספר כקובץ טקסט ולערוך אותו מחדש.
אני משער שלמפתחי התוכנה ומנהליה כמובן יש דרך....
רבי @י.-פל. נ"י
האם מעתה אין אפשרות של תיקון בגוף הספר?
כלומר - ספר הדורש עריכה יסודית ולא רק תיקון מקומי -
לכאורה אין דרך להגיע אל הספר כקובץ טקסט ולערוך אותו מחדש.
אני משער שלמפתחי התוכנה ומנהליה כמובן יש דרך....
כמדומני הגמ' והמפרשים [עם קישוריהם] לקוחים מספרייא,
כך שלא יועיל כל שינוי ותיקון אא"כ יקבלו אותו שם...
@י.-פל. כתב בבאג | בעיות בגרסת הDB - כאן!:
עלתה לאוויר.
לכל אלו שעוד לא התייאשו - תורידו ותהנו!
האם גם עכשיו בהתקנה צריך לגבות את הספרים האישיים?
[החזרתי אותם אחרי ההתקנה הראשונית ויצירת ה-DB...]
@יאיר-דניאל כתב בבאג | בעיות בגרסת הDB - כאן!:
טו. תיקון לשון, לענ"ד יש לשנות את הכיתוב ל "הצג רק הערות על הטקסט המוצג (במסך)" - כך זה יהיה יותר ברור הכוונה.
אם כבר 'הצג הערות רק על הטקסט המוצג (במסך)'
@צפניה כתב בבאג | בעיות בגרסת הDB - כאן!:
צורת הדף אינו קיים בגרסא זו???
עריכה: קיים האופציה אבל אינו מציג את המפרשים, במפרשים מתחת ובצד מציג אותם כרגיל.
אצלי אינו מציג מפרשים מקושרים:
בגירסה הקודמת - רק בש"ס
עכשיו אינו מציג מפרשים על תנ"ך, משנה, ש"ס.... !!!
עריכה: בפתיחה של חלונית חדשה - מציג מפרשים במקרא ומשנה.
בגמ' עדיין לא [לא מציג מפרשים ולא קישורים, אבל כן מציג ניווט].
בצורת הדף - מציג עקרונית אבל לא בפועל [כלומר - נותן אפשרות לבחור מפרשים אבל הטורים נשארים ריקים...]
רבנו @י.-פל. .
שאלות של מי שלא עקב אחרי כל המהלך [מחילה...]:
אכן נבנה מסד נתונים שלם [דוקא די מהר].
א. נעלמו הקישורים של המפרשים בתלמוד בבלי.
[על רש"י דוקא נשארו קישורים, אבל לא בין הגמ' ורש"י]
ב. ועוד דבר נורא -
מה יהיה גורלם של הספרים הפרטיים?
האם אין אפשרות לכלול אותם במסד הנתונים ?
או לפחות שהתוכנה תזהה אותם במקביל ?
@דוד-משה-1 כתב בהצעת ייעול | הסתרת שמות הקודש מפני קדושתם:
@איש-שלו כתב בהצעת ייעול | הסתרת שמות הקודש מפני קדושתם:
אבל באוצר החכמה - כולם {?}
אני מכיר רב חשוב השהמסך שלו נכבה אוטומטית כל 15 שניות וכך כשהמסך מכובה הוא סוגר את החלונית באוצר החוכמה ....
אשרי כל ירא ה'. ואשרי ההולך בדרכיו...
אבל אשאל כתלמיד הדן לפני רבותיו:
[אלו שאלות ישנות שנו"נ בהם בבית מדרשנו מזה כעשרים שנה, עת שהבאתי לכולל לראשונה מחשב נייד עם התוכנה של אוצר הפוסקים ז"ל...]
הא ניחא כשהוא רוצה 'לסגור' ספר [קרי: חלונית], הוא מחכה לפעימה האוטומטית הבאה...
אבל כשהוא רוצה לדפדף ולעבור לעמוד הבא [או לגלול להמשך העמוד] - הרי גם אז השמות שהיו על המסך נעלמים...
ומצד המציאות הפיזיקלית - גם כשהוא גולל והשמות עדיין מופיעים - הם לא 'עברו' מקום אלא נעלמו מהחלק העליון של המסך ונוצרים מחדש בשטח הנוכחי...
או דלמא יותר נכון לומר שמצד המציאות הדיגיטלית - גם כשהכל נשאר באותו מקום - באמת הוא מתחדש כל הזמן, כי בס"ה אלו אורות שמתחדשים תדיר.
וזו הסיבה העיקרית שלא עברתי להשתמש בדיו דיגיטלי.
הלוואי יימצא לזה ...
כל זה צריך שיקול דעת של ת"ח דסלקא להו שמעתא אליבא דהלכתא...
אלא מאי? אולי כיוון שהנושא הוא כבוד השמות - הדברים נקבעים כפי מה שנתפס בעיני בני אדם [מה שנקרא במושגינו 'חוויית משתמש'].
וא"כ - נקודה למחשבה - אולי יהיה הבדל בין סגירת חלונית לבין מזעור שלה?
בכל אופן למעשה - צודק הר' @יום-חדש-מתחיל נ"י -
צריך להשתדל ולהתאמץ לעשות מה שאפשר. זה עצמו גם כן מכלל כבוד השם ב"ה.
@יום-חדש-מתחיל כתב בהצעת ייעול | הסתרת שמות הקודש מפני קדושתם:
@איש-שלו זה לא כזו טענה, מה שיש בידינו לתקן - צריך לתקן.
אמת ויציב [גם אני כתבתי https://forum.otzaria.org/post/3470]
הערתי ע"כ שצריך זהירות מלקבוע בזה איסור מוחלט.
אם רבותינו יורו כך - פשוט וברור - אין חכמה ואין עצה כו'.
אבל ראוי לברר המקורות לדעתם בצורה רצינית ואחראית.
@יום-חדש-מתחיל כתב בהצעת ייעול | הסתרת שמות הקודש מפני קדושתם:
@רוצה-לגדול כתב בהצעת ייעול | הסתרת שמות הקודש מפני קדושתם:
רב אלישיב חשש לזה מאוד
אשמח למקור.
תודה רבה
ובמיוחד יש להעיר - הא ניחא באוצריא [והחיקויים שלה: בר אילן וכיו"ב]
שבנויים על טקסט ובידנו לקבוע אפשרויות תצוגה,
אבל באוצר החכמה - כולם {?} משתמשים בלי הגבלה.
האם יש הבדל אמיתי בקדושת השֵׁם בין טקסט לתמונה ?
@דוד-משה-1 כתב בהצעת ייעול | הסתרת שמות הקודש מפני קדושתם:
יש פוסק משמעותי שחושש בזה למחיקת השם?
@דוד-משה-1 כתב בהצעת ייעול | הסתרת שמות הקודש מפני קדושתם:
השאלה מה הכוונה חושש
שלא עושה בעצמו אני מכיר כמה וכמה
גם אם אין איסור - יש בזה משום כבוד השם.
מלבד זאת זה פותר את הבעיה כשאתה מעתיק פסוקים....
גם שמות לא אחידים [כמו מסכת 'מדות' ו'מידות'] ועוד.
@י.-פל. כתב בהצעת ייעול | הסתרת שמות הקודש מפני קדושתם:
מאמין שיהי קל לשילוב בהגדרות פר-ספר.
[ואולי למישהו יהיה שם קצרצר - יותר נורמלי...]
הצעתי בעבר:
הגדרות ייחודיות /פרטיות לספר נוכחי
כל עוד אין לך מילון תורני - חלק נכבד מהמילים באוצריא לא יזוהו כמילים אמיתיות...
שאלת תם:
לכאורה הרבה יותר פשוט -
בלי לגעת כלום בהגדרות הבסיסיות במסד הנתונים - בשמות הקבצים, הקישורים וכו', המיוסדים על המידע שנשאב מ'ספרייא' -
רק לקבוע צוררת הצגת שמות הספרים באוצריא לפי הכללים והחוקים שלנו.
[כמו שאפשר להציג קישורית (לינק) - לא בשם הארוך המורכב והמסובך האמיתי, עם כל התווים והסימנים... אלא בכל הגדרה ושם שתקבע]
ואם אתה עושה כן - אשריך וטוב לך,
א. תהיה אפשרות לתקן את כל השְׁגִיוֹת הנ"ל.
ב. תהיה אפשרות להציג את השמות עם ראשי תיבות כמקובל.
ג. תהיה אפשרות לנסח מחדש את שמות רבותינו המחברים [בתוספת תארי הכבוד המקובלים (רבנו, רבי, הרב), וזכר צדיקים לברכה...]
ד. ואולי תהיה אפשרות גם לקבוע זיהוי אופנים שונים של כתיבה [כי אם קובעים טבלה שמציגה את 1234567890!!@#$%%%% בתור 'תשובת אי"ש' [למשל...] - באותה מידה*) אפשר לקבוע שגם את השמות הבאים התוכנה תזהה באותו אופן : 'שו"ת אי"ש' / תשובות אי"ש / תשובת אי"ש / וכל הנ"ל עם 'איש' בלי ר"ת. וכן עד"ז....
*)
[כ"ז אני כותב מסברא, להבנתי זה אמור להיות הדדי]
ועוד:
כאשר מקישים על מפרש כמו 'משנה ברורה' - הוא נפתח בלשונית חדשה.
מצויין.
וגם טוב שיש לו 'מפרשים' משלו.
אבל למה ברירת המחדל של המפרשים שלו הם 'משנה ברורה' ו'ביאור הגר"א' [המפרשים התחתיים של ברירת המחדל בשולחן ערוך...].
הוא צריך הגדרה בפני עצמה [למשל ביאור הלכה ושער הציון...]
@י.-פל. כתב בהצעת ייעול | כפתור מעבר דף/פרק:
@איש-שלו כתב בהצעת ייעול | כפתור מעבר דף/פרק:
למה לא לעשות שלשה לחצנים לכל צד - לימין ולשמאל
לקצה הספר - תחילתו / סופו, לעמוד הקודם / הבא , לפיסקה קודמת / הבאה.|< ... << ... < ... ====== ... > ... >> ... >|
@דוד-משה-1 כתב בהצעת ייעול | כפתור מעבר דף/פרק:
@י.-פל. אולי תמצא לי כפתור מתאים מה שלKIRO הציע היה קטסטרופלי
מה רע?
ר' @י.-פל. נ"י
התכוונת להסכים אתי בזה ?

@יום-חדש-מתחיל כתב בהצעת ייעול | עיצוב כותרות:
רגע, @איש-שלו האם באמת כיוונתי לכל בקשותיך?
הסתפקתי האם התכוונת לבקש גם משהו שלישי, או לא.
מה באמת כדאי לבקש עוד ?
עריכה [תודה, הזכרת לי!] :
'קישורים' - מעצם מהותם - הם שונים מ- 'מפרשים'.
כאשר המקור שמצוטט בקישור הוא פסוקי התורה, וכמו"כ משנה וגמ', ואפילו רמב"ם ושו"ע - לא מתאים שהם מופיעים בכתב רש"י כמו מפרשים.
צריכה להיות הגדרת-גופן נפרדת ל'קישורים'
או [עוד יותר טוב] שתהיה הגדרה כללית גורפת כברירת מחדל
שכל ספרי היסוד יופיעו בכתב מרובע רגיל [מבראשית עד דברי המחבר בשו"ע. הרמ"א כבר יכול להיות בכתב רש"י, כמו בספרים...]
@דבש כתב בהצעת ייעול | כפתור מעבר דף/פרק:
@איש-שלו כתב בהצעת ייעול | כפתור מעבר דף/פרק:
ואולי באמת כאן המוקם לבקש לקראו 'כותרות', כי זה באמת עיקר תפקידו
בספרי תלמוד בבלי אין כותרות אלא דפים, ובספרי הלכה - סימנים
אני יודע...
אבל באמת כל אלו הם כותרות העמודים הפרקים והסימנים...
{ולמעשה גם בספר רגיל מודפס הרי הסימנים והפרקים והעמודים מצויינים בכותרת העליונה}
הדגשת המפרשים ב'צורת הדף' - כדאי שתהיה בגוון מעט יותר בהיר מהצבע של שורת הכותרת [זה גם יותר יפה, וגם פחות מבלבל את העין]:
