יש לשלוח קובץ זה למייל: otzaria.200@gmail.com
------------------------------
שם הספר: הרחב דבר על דברים
    מיקום: הרחב דבר על דברים, פרק א
    שם הקובץ: הרחב דבר על דברים.txt
    נתיב הקובץ: אוצריא/תנך/אחרונים/הרחב דבר/תורה/הרחב דבר על דברים.txt
    תיקיית המקור: sefaria

    הטקסט שבו נמצאה הטעות:
    תורה שבכתב והקבלות שבע


    פירוט הטעות:
    
חסר (המילה שבע היא חלק מהמילה שבע"פ - העתקתי מפרויקט השו"ת) "שבע"פ, כי אם על פלפולה של תורה, שמתחלה נצטוה משה בחורב הוא לבדו, ועתה יהי' על כל ישראל, או כפי' השני אשר נצטוה על כל ישראל, ולא סודות התורה, על אלו לא הזהיר, וזהו שמסיים דיקא חקים ומשפטים. ומה שהגיע להנביא להזהיר על זה הוא, מפני שכל זמן שהיו ישראל בבית ראשון לא הרבו תלמידים ופלפולה של תורה ולהגדיל תורת העיון, עד שהגיע ליאשיהו המלך החסיד, וראה בספר תורה שנמצא שמוכנים לילך גולה, ואי' בירו' סוטה פ"ז שראה יאשיהו המלך הכתוב ארור אשר לא יקים את דברי התורה וגו', ע"ז קרע בגדיו ואמר עלי להקים, והיינו שראה הגלות, גם התבונן כי בזה האופן שהיו גדולי ישראל בזמנו שלא הרבו תלמידים הי' עלול שתאבד תורה מישראל ח"ו, על כן החזיק במעוזו, וכתיב בדהי"ב [ל"ה] ויאמר יאשי' ללוים המבינים לכל ישראל תנו את ארון הקודש בבית אשר בנה שלמה מלך ישראל אין לכם משא בכתף עתה עבדו את ה' אלהיכם ואת עמו ישראל, ופירשו חז"ל ביומא פ' הוציאו לו [נ"ב ב'] שצוה לגנוז את הארון, ועדיין לא נתבאר מה שאמר עתה עבדו את ה' וגו', איזה עבודה הגיע עתה להם, אלא משום שראה שידעך אור הארון ממקומו בקדשי הקדשים, וישראל יגלה מעל אדמתו, ואין אור תורה זורח בחו"ל שיהא הסברא סגי לכוין את הלכה מדעת עצמו, ע"כ הזהירם לעבוד את ה' ואת עמו ישראל, היינו שלא תהי' עבודתם את ה' בפני עצמם בהתבודדות, וזהו הנקרא משא בכתף כמש"כ בפ' קדש, אלא עבודת ה' תהי' יחד עם עמו ישראל, היינו ברבוי תלמידים להבין להם דרכי הלכה, ועפ"י דבר יאשי' קמו החרש והמסגר אלף, כולם עושי מלחמה של תורה בימי יהויכין בן בנו, כדתני' בספרי פ' האזינו על הא דכתיב החרש והמסגר אלף כולם עושי מלחמה, מה מלחמה עושין בני אדם הזקוקים בזיקין ונתונים בשלשלאות של ברזל, אלא כלם גבורים במלחמתה של תורה, ואחריהם באו אנשי כנסת הגדולה והזהירו עוד ואמרו שלשה דברים. הוו מתונים בדין, פי' שלא להורות מצד הסברא אלא עפ"י עומק החקירה בכח ההכרח שאי אפשר לומר באופן אחר, וזהו עפ"י הויות התלמוד במדרשות של תורה, והזהירו עוד והעמידו תלמידים הרבה, דמועיל לפלפולה של תורה כדתנן מרבה ישיבה מרבה חכמה, ועשו סייג לתורה, ע"י אסמכתות, ובזה מתגדל הפלפול והחקירה ושומר את ההוראה שלא ימוט.
והנה בימי נביאים אחרונים חגי זכריה ומלאכי שבו לארץ ישראל בבית שני והיה לישראל מקום לחשוב שאין צריך עוד להגדיל תורת החקירה בישראל, ויהיו נסמכים בהוראה על אור בית המקדש כמו שהי' בבית ראשון, מש"ה בא מלאכי חותם הנבואה, וידע שעיקר תכלית שיבת ישראל לציון אז, היה אך הכנה לגלות הארוך אשר יהי', כמבואר בשירת האזינו להלן ל"ב מקרא ל"ו, על כן הזהיר את ישראל זכרו תורת משה עבדי וגו', וכמו שביארנו לעיל שהזהיר על דרך החקירה וחידושי הלכה ע"י חקים ומשפטים. וידוע במגילה דט"ו א' דמלאכי זה עזרא הסופר, וכתיב בי' בעזרא ז' סופר דברי מצות ה' וחקיו על ישראל, ואם היה כתוב סופר מצות ה', הי' המשמעות שהי' מונה תרי"ג מצות שיש בזה חכמה גדולה, אבל לשון דברי מצות ה', משמעו הפרטים שיש בכל המצות, כמו דפי' בירו' שקלים פ"ה על לשון משפחות סופרים, שהיו סופרים פרטי הדינים בכל מצוה, ויותר משמע לשון סופר דברי מצות ה' כדאי' בקדושין דף ל' שהי' מונה אותיות בכל מצוה לדרוש על כל יתור וחסר הלכות חדשות, והיינו דברי מצות ה' הדיבור שבמצות ה', וחקיו של עזרא מה שהעלה ע"י שהי' מחקק ומחדש הלכות על ישראל, לימד אותם לכל ישראל לעשות כן, ומאז והלאה נתרחב כח תורה שבע"פ בכל דור ודור. ושלמה המלך בספר משלי המשיל חלק התורה בזה האופן לעץ חיים, ואמר עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר (משלי), ופשוט לחז"ל דהיא התורה, כדאי' ברכות דל"ב ב' ועץ חיים תאוה באה אין עץ חיים אלא תורה שנא' עץ חיים היא למחזיקים בה וגו', וכ"ה בירו' סוטה פ"ז ובכ"מ, שגידול תורת התלמוד הרי הוא כגידול עץ חיים, דהעץ גדולו וקיומו תלוי בעיקר שרשוהי בעומק הארץ, אף על גב שאין נראה לעין כחות השרשים, מכ"מ הכל מבינים שכן הוא, דבלא זה הי' האילן נעקר ונופל, ואח"כ יוצא העץ מן הארץ ביסוד עב הרבה, והוא היסוד שעליו העץ עומד ואינו נשבר ברוח, אח"כ גדל והולך והוא דק, ויש עוד עץ שבאמצע גבהו יש כמה ענפים מתפשטים, ואח"כ גדל עוד דק והולך, ואח"כ עוד איזה ענפים מתפשטים וגדל עוד דק והולך, עד שמגיע לתכלית האילן, שיש הרבה ענפים לאין שיעור ברחבו, וכל ענף נושא ענפים קטנים, כך הי' גידול תורת הפלפול בישראל, מתחלה נחקק בלוחות השניות מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש, וכמו שביארנו בס"ד בפ' תשא ובפ' עקב בענין הלוחות, וזה הי' שורש פלפול של תורה, ואף על גב שאין לנו השגה היאך נכללו בלוחות כל זה, אבל יש לנו להאמין ע"פ דיוקי המקרא שכך הוא, וגם הדעת נותנת שאם לא היה בזה כח אלהי כבר היה נעקר ונופל ע"י רוחות קשים שעובר על זה הלמוד. ובימי משה ויהושע עלה היסוד בפועל ע"י משה בערבות מואב, ואח"כ יהושע ועתניאל בן קנז ומשפחות סופרים שהיו עמו, המה הניחו יסוד עב ממנו פנה ממנו יתד, ואח"כ נצער הרבה כח התורה בישראל עד שמואל ודוד ושלמה שהמה הרחיבו כח פלפולה של תורה, ושלמה הזהיר בס' משלי הרבה ע"ז, אחריו חזר להיות גדל דק ומעט, עד יחזקיהו המלך שחובל עול מפני שמנה של תורה, ושוב נצער עד יאשיהו, ומשם והלאה נתרחב לאין תכלית, וכל ענף בזה הדרך נושא ענפים הרבה, זהו כלל ענין הנעלה הלז, אשר הוא יסוד ושורש תורת התלמוד הקדוש: "


==============================

שם הספר: ראש יוסף על ברכות
מיקום: ראש יוסף על ברכות, דף לו.
שם הקובץ: ראש יוסף על ברכות.txt
נתיב הקובץ: אוצריא/תלמוד בבלי/אחרונים/ראש יוסף/ראש יוסף על ברכות.txt
תיקיית המקור: Dicta

הטקסט שבו נמצאה הטעות:
נהיגה 

פירוט הטעות:

צ"ל נהנה בטעם השמן      
    מספר שורה: 530
    הקשר (4 מילים לפני ואחרי):
    מברך שהכל שהרי לא נהיגה בטעם השמן קשה
==============================

שם הספר: שם משמואל
מיקום: שם משמואל, מקץ, פרק א
שם הקובץ: שם משמואל.txt
נתיב הקובץ: אוצריא/חסידות/ספרי חסידות נוספים/שם משמואל.txt
תיקיית המקור: sefaria

הטקסט שבו נמצאה הטעות:
 ואני הראש תבוחתה 

פירוט הטעות:

צריל לומר "תבואתה"      
    מספר שורה: 1917
    הקשר (4 מילים לפני ואחרי):
    יוסף להשבטים אתם הגוף ואני הראש תבוחתה לראש יוסף ע"כ,

==============================

שם הספר: בן איש חי
מיקום: בן איש חי, הלכות שנה א, ויחי, פרק ג
שם הקובץ: בן איש חי.txt
נתיב הקובץ: אוצריא/הלכה/בן איש חי.txt
תיקיית המקור: sefaria

הטקסט שבו נמצאה הטעות:
אף יל פי

פירוט הטעות:

צ"ל אף על פי (כך הוא בספר)      
    מספר שורה: 1446
    הקשר (4 מילים לפני ואחרי):
    לא יאמר בפחות מעשרה אף יל פי דקדישים אלו חובה הן,